מבט ביקורתי בנוסחה האריסטוטלית החשיבה הביקורתית הייתה לאבן היסוד בחשיבה המערבית בכל מדעי האדם כלומר במדעי הרוח והחברה . במדעי החברה הפכה גם החשיבה המרקסיסטית למובנת מאליה . אם נפנה מבט ביקורתי מרקסיסטי אל תפיסת השוויון האריסטוטלית , נזהה שעצם הקטגוריות של "דומים" ו"שונים" אינן עובדתיות , טבעיות וראשוניות , אלא הן בהכרח הבניה חברתית , ערכית , תוצר של אידאולוגיה אינטרסנטית המשרתת את המעמדות השליטים בחברה הנדונה ואת הסדר החברתי , הפוליטי הנוהג . בעולמו של אריסטו , עבדים היו "שונים" מאזרחים , ונשים היו "שונות" מגברים בכל הקשר משמעותי ; לכן לא הייתה כל סיבה לנהוג בעבדים או בנשים באופן שווה לזה שנהגו באזרחים בשום הקשר . כך למשל , לא היה צריך להתייחס אל אישה או אל עבד באותה מידה של רצינות אילו התמודדו מול אזרח על קבלת תפקיד הנהגתי כלשהו . מנקודת מבט ביקורתית מרקסיסטית , הגדרות הדמיון והשוני הללו היו נעוצות בכך שביוון העתיקה השימוש בדמיון ושוני שירת את שלטונם של האזרחים בעבדים ובנשים . עבדים הובנו ( בידי האזרחים ) בתור קטגוריה חברתית שונה ונבדלת מזו של האזרחים , ממש כשם שנשים הובנו ( בידי האזר...
אל הספר