נוסחת השוויון האריסטוטלית

נוסחת השוויון האריסטוטלית הדרך המקובלת ביותר לחשוב על השוויון היא אימוץ גישתו הקלסית של אריסטו , המושתתת על הקישור האינטואיטיבי , שנראה לרבים מובן מאליו , בין שוויון ובין דמיון ( במובן similarity ולא . ( imagination על פי אריסטו , שוויון משמעו מתן יחס דומה , בהקשר מוגדר , למי שדומים זה לזה באותו הקשר . כלומר , כאשר בהקשר מוגדר כלשהו מתקיים מצב עובדתי של דמיון בין פרטים , יש להעניק להם באותו הקשר יחס דומה ובכך לנהוג בהם שוויון . כאמור , במסגרת גישה זו , הדמיון בין הפרטים הוא תיאור מצב עניינים עובדתי ; הוא מתייחס אל המצוי . השוויון , לעומת זאת , הוא ערך , רצוי , שמשמעותו היא " חובה להעניק לדומים יחס דומה וכך לנהוג בהם שוויון . " לערך זה נלווית הזכות החברתית המשפטית לשוויון , שעל פיה אדם זכאי לקבל יחס דומה לזה שמקבלים דומיו בהקשרים שבהם הוא דומה להם . על פי היגיון זה , כאשר פרטים אינם דומים זה לזה בהקשר נתון לא ראוי להעניק להם יחס דומה , שעלול לחתור תחת ההבחנה בין דומים ושונים , ולכן תחת המבנה הרעיוני כולו של תפיסת השוויון ) . להצגה וניתוח שיטתיים של התפיסה האריסטוטלית ראו . von Leyden לב...  אל הספר