פרק שני : לחלק את ירושלים המחולקת המערבי ושל דיין ורבץ בדרכם אליו הפכו לסמלי המלחמה ולנרטיב של זהות . עבור רוב הישראלים היה זה אירוע מכונן , סמל לחיבורו של 'היהודי החדש ' , ' הצבר , ' עם שורשיו הדתיים והלאומיים . זהותה הלאומית של ישראל השתנתה בעקבות מפגש זה ( שגב . ( 2005 היסוד השני של המיתוס היה פוליטי . תפיסת ירושלים הפתוחה והמאוחדת נועדה להצדיק את סיפוח מזרח ירושלים . כאשר שורטט קו הסיפוח ניתן היה לטעון שירושלים חופשית ופתוחה מכל עבריה . באותה תקופה קו הגבול בין ירושלים לגדה המערבית היה וירטואלי . לא היו מחסומים בין ירושלים לבין הגדה המערבית . בפועל , ירושלים הייתה פתוחה לחלוטין , ומבחינה פיסית העיר הסתיימה היכן שקו הסיפוח סימן את גבול הריבונות הישראלית . כך יכלה ישראל להדגיש את העובדה שקו גבול בין מדינות לא חוצה את ירושלים , ולטשטש את העובדה שקו הגבול העירוני של ירושלים עם הגדה המערבית הוא לטענתה גם גבול בינלאומי . במילים אחרות : ירושלים המזרחית פתוחה לחלוטין מערבה אך היכן שהיא מסתיימת במזרח , בדרום ובצפון גם נגמרת ריבונות ישראל . אי קיומם של מחסומים פיסיים בין מזרח ירושלים לבין הג...
אל הספר