פרק חמישי הדת והחיים : הלכה יהודית אל מול אתגרי החילון והשוויון א . ביקורתו של גורדון על הדת ועל ההלכה היהודית תחום מובהק שבו שינה גורדון את עמדתו הוא הצורך בניסוח עמדה רעיונית בדבר מקומם של הדת היהודית ושל החינוך היהודי בארץ ישראל . ממאמרו המוקדם "פתרון לא רציונלי" ( תרס"ט ) עלתה נימה 'נינוחה' בנוגע למקומה של היהדות בתחייה הלאומית החילונית במהותה . גורדון , כפי שניכר מן הדברים , חש אז כי שאלת הזהות היהודית בארץ ישראל תיפתר מאליה , מתוך החיים הטבעיים של העם בארצו . וכך כתב באותה עת : פה יכל היהודי להשתחרר לא רק מעול הגלות החיצונית , מעולם של אחרים , כי אם גם מן הגלות הפנימית , מעולו של עצמו , כלומר פה אין צרך ליהודי לזכר תמיד , בכל עת ובכל שעה ועל כל מדרך כף רגל את יהדותו , למשמש בכל רגע בכיסו היהדותי , להיות יהודי "באהלו" או ב"צאתו" או בשניהם יחד ' . כרבים במחנה הציוני סבר גם גורדון בראשית דרכו בארץ ישראל , כי היהדות הישראלית תהפוך מאליה למרכיב נתון בזהות של כל יהודי ויהודייה , עד כדי יכולת הסחת הדעת מן היהדות לגמרי . הוא האמין בכל מאודו כי ההוויה היהודית בארץ ישראל תעניק לכל אדם "מרח...
אל הספר