אחרית דבר בהיסטוריוגרפיה היהודית של ארץ ישראל בזמן החדש , נגרע מקומה של קהילת יפו . תחילה מפאת מעלתה ומרכזיותה של ירושלים ולאחר מכן משום חשיבותה של תל אביב כעיר העברית הראשונה וכמרכז הכלכלי , התרבותי והציבורי של היישוב בארץ . עבודה זו האירה , במידת האפשר , את תולדותיה של קהילת יפו מראשית ימיה בתחילת המאה הי"ט — על הרקע והגורמים לייסודה — הפיכתה לקהילה החשובה בקהילות שמחוץ לארבע ערי הקודש , עד להיותה מרכז של היישוב החדש בארץ ישראל וכלה בהתמזגותה במטרופולין של תל אביב רבתי . מייסדיה של קהילת יפו , בני העליות של יהודים ספרדים מתורכיה , מארצות הבלקן ומשאר ארצות המזרח , בעיקר מארצות אפריקה הצפונית , התיישבו מיוזמתם , ללא עידוד מוסרי ותמיכה חומרית מן החוץ , בעיר חוף זו , בהיותה עיירה נידחת ומרוחקת מכל יישוב יהודי , כדי לחיות בארץ ישראל מיגיע כפיהם . זכות ראשונים שמורה לעולים אלה , שהניחו נדבך ראשון לעליות הראשונות של התנועה הציונית המאורגנת והממוסדת . קהילת יהודי יפו קיבלה בזרועות פתוחות את גלי העליות , שבאו בשלהי המאה הקודמת ובתחילת המאה העשרים . העולים החדשים התאפיינו ביוזמה , מרץ , מעוף ו...
אל הספר