המאבק על איחוד שתי הערים במלחמת העצמאות חזרה ההיסטוריה , מבחינה מסויימת , על עצמה . כבימי החשמונאים נתרוקנה יפו כמעט מתושביה ושוב היתה לעיר עברית . עם כיבוש העיר נמצאו ביפו 3 , 665 תושבים , מהם : 2 , 047 מוסלמים ו 1 , 618 נוצרים . נציגי חברי 'ועדת החירום של יפר חתמו , אחרי משא ומתן קצר , על הסכם הכניעה , ביום ד' אייר תש"ח 13 ) במאי . ( 1948 אחרי כניעת יפו היתה העיר נתונה לשלטון צבאי יהודי , וביוני 1949 עברה לשלטון אזרחי כיחידה אדמיניסטרטיבית מיוחדת , בשם 'מינהל יפו' במסגרת עיריית תל אביב . סיפוח יפו לתל אביב לא היה ברור מלכתחילה . לשאלה זו היו צדדים ריגשיים , היסטוריים ומעשיים . ההכרעה היתה קשה מאוד ונתקלה בהתנגדות מצד חלק גדול של הציבור היהודי בתל אביב עצמה , בעיקר מבין צאצאי המתיישבים הראשונים ביפו . בינתיים אוכלסה יפו הריקה בעולים חדשים ותוך זמן קצר מנתה אוכלוסייתה היהודית 40 , 000 נפש . עתה יכלו מצדדי הסיפוח לטעון , כי האוכלוסייה החדשה של העיר אינה מסוגלת לקיים עירייה עצמאית ולגבש בה צורת חיים במובן הציבורי , החברתי והכלכלי . מתוך כך באה הוועדה לידי מסקנה שאין להשאיר את יפו כיחידה...
אל הספר