השיבה ליפו בפסח תרע"ז ( מארס ( 1917 גורשו . כמתואר לעיל , כ 9 , 000 יהודי יפו , כשליש מהם התרכז בעיקר בפתח תקוה , וכשני שליש התפזרו בצפון הארץ . עם כיבוש הדרום יכלו לחזור רק כ 3 , 000 איש 6 , 000 . הנותרים נשארו במקום גלותם עד לסיום המלחמה בא"י בספטמבר . 1918 בשורת השיחרור , כשבועיים אחרי הצהרת בלפור , נתקבלה על ידי המגורשים בפתח תקוה כראשיתה של 'הגאולה . ' תקוות ישנות חדשות קיבלו עתה מימד מוחשי עם ההכרזה ההיסטורית . הכל ציפו לשיחרור מהיר של הארץ בידי 'צבא השיחרור' האנגלי , שישים קץ לשלטון התורכי ויקים , כמובטח , את הבית הלאומי כאבן יסוד למדינה יהודית . ראשוני החוזרים הספיקו לצאת מפתח תקוה ממש ביום כיבושה על ידי הבריטים , ביום ב' בכסלו תרע"ח 17 ) בנובמבר , ( 1917 בעיצומם של הקרבות , כפי שמעיד דוד איזמוז'יק , חבר ועד תל אביב : ... " עברנו דרך שורותיו של הצבא הכובש , התותחים של התורכים רעמו עדיין בעבר הירקון וכשעברנו בהר [ קרי , הר נאפוליון , [ ראינו את ענן הפצצות המיתמר מצד צפון "" ... כמעט בו ביום הוכרחו הבריטים לסגת מהמושבה והיא חזרה לרשותם רק לאחר כיבושה מחדש מידי התורכים בז' בטבת ...
אל הספר