'אחוזת־בית'

' אחוזת בית' השנים 1914-1906 הצטיינו בתנועת בנייה יהודית נמרצת של יחידים ובייחוד של חברות לבניין בתים ביפו . כיוון הבנייה הוכתב על ידי הנתונים הטופוגרפיים של העיר עוד בתקופת העלייה הראשונה . מבחינה זו היתה הבנייה המשך של תהליך טבעי — ללא השוואה לתקופה הקודמת — של התפשטות העיר הערבית החדשה ושכונותיה היהודיות ' נוה צדק' ו'נוה שלום / שנוסדו ברבע האחרון של המאה הי"ט על ידי בני היישוב הישן בהשפעת גלי העלייה הראשונה . במקביל לעיבוי השכונות הוותיקות , והקמת שכונות קטנות : 'מחנה יהודה ' . ' שערים ' , ' כרם התימנים' ואחרות , שמבחינת סיגנון בנייתן והרכבן החברתי היו כקודמותיהן המשך ישיר של יפו , חל מיפנה עם הקמת הפרבר המודרני 'אחוזת בית , ' המתנתק מן העיר הסואנת תוך שמירה על זיקה כלכלית אליה . התופעה של הקמת פרברים ביפו וסביבתה הקרובה היתה קיימת עוד מאמצע המאה הי"ט . אף ניסיון להקים רובע יהודי במתכונת הרובע הגרמני נעשה עוד בשנת 1904- 1903 י . גם הרעיון של הקמת פרבר מודרני לא היה יהודי במקורו , כי אם הועתק מאירופה של המאה הי"ט , שנסחפה בזרם של בניית פרברים , שהוקמו מחוץ לערים בעיקבות תוצאותיה השלי...  אל הספר
כרמל