פועלים ובעלי מלאכה — אירגוניהם ומוסדותיהם לא במקרה הצטרפו הפועלים ל'משפט השלום העברי' רק בשנת — 1913 השנה שבה גם נכנסו נציגיהם ל'ועד העיר הכללי . ' שכן עד למועד זה הסתייגו משאר הקבוצות של אנשי העלייה השנייה , מתחו ביקורת חריפה על דרכי חייהם , שללו את מוסדותיהם וראו במנהליהם פקידות טפילה הנהנית מתמיכה מן החוץ , ובאירגון היישוב — גוף ציבורי המושתת על 'חלוקה' חדשה , שאינה שונה במהותה ממשטר ה'חלוקה' של היישוב הישן . מטרתם המוצהרת היתה להקים הסתדרות ארצישראלית שתקיף את כל חלקי היישוב , תתקן את פגמיו ותיצור חברה לאומית חילונית ושיוויונית . אולם לאחר שנואשו מהגשמת מטרה זו , נאלצו לשלוח את נציגיהם למוסדות הציבור הקיימים . אולם בעיקרו של דבר שלילתם של הפועלים והחלוצים את המציאות הארצישראלית דחפה אותם למצב של פרישות והתבדלות מן הציבור הקיים ולהקמת דפוסים חברתיים חדשים ועצמאיים לשמירת אי תלותם ויציבותם המוסרית . צורך זה הביאם ליצירת המפלגות הראשונות ביישוב ולהקמת אירגונים ומוסדות ייחודיים לפועלים בעיר . אלמנט זה של חלוצים , על אף היותו מיעוט , הטביע חותמו גם על היישוב היהודי ביפו והאציל עליו מרוח...
אל הספר