העלייה השנייה והרכבה החברתי העלייה השנייה התחילה . כאמור , בשנת , 1904 ונפסקה בעיצומה בעטיה של מלחמת העולם הראשונה . עלייה זו , כקודמתה , היוותה פלג קטן מתוך זרם עצום של הגירה לארצות שמעבר לים . גם מבין כמה עשרות אלפי העולים שעלו לארץ נותרו לבסוף רק אלפים אחדים . " אך הנשארים בארץ הונעו מכוח אידיאולוגיה ציונית חלוצית . מבחינה סוציולוגית ניתן לחלקם לשלוש קבוצות : עולים בעלי הון זעיר , שהשתקעו ביפו , במושבות ואף בירושלים ; עולים מן הטיפוס הישן , שנקלטו בערי הקודש , בעיקר — עולים חלוצים . מבחינה ערכית ואידיאולוגית מציין המונח 'עלייה שנייה' את הקבוצה השלישית . שיכבה זו של חלוצים . רובן ככולם צעירים , הביאו עמם השקפות לאומיות וחברתיות , בעיקר סוציאליסטיות , מהפכניות שנודעה להם השפעה מכרעת על המפעל הציוני בארץ . בחלקם הגדול היו אלה חברי קבוצות פועליות ציוניות שנתאכזבו מתנועת הריפורמה החברתית הרוסית בה לקחו חלק פעיל . בין צעירים אלה היה מספר לא מבוטל של סופרים ואנשי רוח , ביניהם מנהיגים ואידיאולוגים לעתיד לבוא של תנועת העבודה , שצעדה את צעדיה הראשונים בארץ . הללו מתחו ביקורת קשה על אנשי העליי...
אל הספר