התחלות ראשונות של עבודת אדמה בידי יהודים באיזור יפו ויחסי גומלין בינם ובין מתיישביםנוצריםנסיונות ראשונים של עבודת אדמה בידי יהודים נעשו בסביבות יפו שנים רבות לפני ייסוד בית הספר החקלאי מקוה ישראל והמושבה העברית הראשונה פתח תקוה . ( 1878 ) התחלות אלה קשורות בשמותיהם של ר' יהודה הלוי , רבה של קהילת יפו אשר עיבד את פרדסו , הידוע בטעות כ'פרדס מונטיפיורי' ובגברת קלורינדה מינור , ( C . Minor ) מנהיגת כת 'שומרי השבת 178 ' ומייסדת המושבה האמריקאנית הראשונה 'הר התקוה , ' בקירבת העיר יפו . אין מדובר כאן בראשיתה של 'פרדסנות , ' במובנה המקובל , שכן הפרדסנות של אותה עת לא היתה כרוכה , בהכרח , בעבודת אדמה . הפרדסים , או ליתר דיוק 'בייארות' ( בוסתנים , ( השתייכו ברובם לאנשי העיר , מוסלמים אפנדים ואנשי דת , ומיעוטם לשייח'ים מכפרי הסביבה . אלה ואלה החכירו את אדמותיהם לבעלי אמצעים שמסרו את עבודת האדמה לפלחים , בתנאי אריסות , ועסקו בשיווק הפרי . חוכרים סוחרים אלה הם הם ה'פרדסנים' של אותם ימים , כעדותו של בן התקופה הסופר והעסקן י' גולדמן הכותב כי : ... " כל עיקרן של הבייארות אינו אלא לשם מסחר . לפנים היו ...
אל הספר