התפתחות העיר התופעות השליליות אשר ציינו את יפו במאה הי"ח התמידו כמעט עד לאמצע המאה הי"ט . המושלים — תורכים כערבים — עשו מעט מאוד לקידום עירם , וכמעט שלא עשו דבר למען רווחת תושביה . עיקר מץינם היה נתון להעשרת אוצרם על ידי סחיטת מיסים רבים ככל האפשר בזמן שלטונם הקצר . שליטים שהצליחו להבטיח את מעמדם ולהשיג עמדות כוח להארכת שלטונם , השקיעו מרץ ומשאבים בעיקר בביצור העיר ובבנייני פאר . בראשית המאה הי"ט גברה חשיבותה הצבאית של יפו כתוצאה מהתפקיד שיועד לה במערכה שהתנהלה בין 'השער העליון' ובין אחמד אל ג'זאר אחרי גירוש הצרפתים מן הארץ . מעמדו ויוקרתו של ג'זאר עמדו אז בשיאם . שלטונו הבלתי מעורער על רוב שטחה של ארץ ישראל ודרום סוריה , היה למורת רוחו של השלטון המרכזי בקושטא . כשלון התורכים לשבור את כוחו של ג'זאר בגליל , העלה את הרעיון להקים לו כוח מתחרה בדרום הארץ . למטרה זו נבחרה יפו , שהפכה למחסן הצבאי של הווזיר הגדול ולנמל בעל חשיבות צבאית . בעזרת האדמירל האנגלי סידני סמית ומהנדסים צבאיים בריטיים , הוקמה מצודה בפינה הדרומית של החומה , שהיתה מאז ומתמיד נקודת תורפה במערכת ההגנה של העיר , והיא נעשתה...
אל הספר