המעמד הגיאופוליטי של יפו גורם נוסף בעל השפעה שלילית על התפתחותה של העיר היה נעוץ במעמדה הגיאופוליטי של יפו כמעבר יבשתי וימי בין מצרים בדרום , וסוריה בצפון . עובדה זו גררה את יפו למעורבות ישירה בכל המלחמות שהתנהלו על אדמת ארץ ישראל בשליש האחרון של המאה השמונה עשרה . בפרק זמן זה היתה יפו זירה לקרבות של צבאות סדירים , שפלשו ממצרים , ושדה למאבקים בין שליטים מקומיים בינם לבין עצמם , ובינם לבין הפאשא של דמשק . בשנות השישים והשבעים של המאה הי"ח נערכו ביפו קרבות עקובים מדם בין מושל דמשק , עות'מאן פאשא , וד'אהר אל עומר , שליט עכו והגליל , ובעל בריתו של עלי ביי אל כביר , אמיר הממלוכים במצרים , ובין חותנו ומתחרהו של האחרון , מוחמד אבו ד'הב . בשנת 1769 התקוממה יפו נגד סחטנותו של עות'מאן — אחרי שקדמו לה מרידות ברמלה ( 1765 ) ובעזה . ( 1767 ) היא פתחה את שערי העיר בפני עלי ביי , שניצל שעת כושר זו לעריכת חשבון עם השלטון המרכזי בקושטא , תוך כריתת ברית עם ד'אהר אל עומר . יפו עברה מיד ליד , ונענשה על ידי כל המעורבים בסיכסוך . בוסתניה הושמדו ואילנותיה הפכו חומר בערה לשימושם של חיילות הפולשים שחנו בסביבתה...
אל הספר