הקדמה יפו היא אחת מן הערים הקדומות בעולם . מיקומה הגיאוגרפי והגיאו אסטרטגי משך אליה מקדמת דנה כובשים שלחמו על אדמתה , החריבו אותה , קוממו את הריסותיה וחוזר חלילה . באמצע המאה הארבע עשרה נהרסה יפו עד היסוד בידי הממלוכים , כחלק מהרס ערי מישור החוף של ארץ ישראל מחשש למסע צלב חדש בדרך הים . על חורבותיה הקימו הכובשים בפיסגת הגבעה מצודה ( קלעה , ( ובה הוצבו חיילים לשמירה על הנמל , שהמשיך להתקיים כנמל של דרום ארץ ישראל לטעינה ובעיקר לפריקה , וכן כ'שער ציון' לצליינים ולעולי הרגל היהודים לעיר הקודש . יפו נשארה בחורבנה כשלוש מאות שנה , שכן הכיבוש העות'מאני ( 1516 ) לא שינה בה דבר ואסר להקים בה יישוב קבע . עד למאה השמונה עשרה תפסה העיר רמלה את מקומה של יפו כמרכז המסחרי של דרום ארץ-ישדאל . * זעזועים בלתי פוסקים , מאבקים ומלחמות , שלטון מושחת , דלות והזנחה , עשו את יפו למעין אספקלריה בזעיר אנפין למה שעבר על ארץ ישראל כולה . התהליך של התגברות האלמנט הערבי בקרב אוכלוסיית ארץ ישראל לא זו בלבד שלא פסח על יפו , אלא אף הטביע עליה חותם של עיר ערבית בעלת צביון מוסלמי קנאי , הגובר והולך במרוצת השנים . גם מן...
אל הספר