פרק ו בהאא אללאה - ראשית הדרך גם ללא היזקקות להיסטוריה הבהאאית הקדושה , אין כל ספק שהבור השחור היה נורא . הכלואים בו , פושעים מועדים וקרבנות שווא כאחד , רתוקים היו בשלשלאות ברזל ודחוקים זה בזה בתוך זוהמה . בשביל מירזא חסין עלי נורי , בן למשפחת אצילים , הסבל היה גדול במיוחד . ביתו בטהראן , אשתו אאסיה ח'אנם ( נואב ) ושני ילדיו , הבן עבאס ( לימים עבד אל-בהאא ) והבת בהיה הפכו מטרה להתנכלות ההמון . ארבעה חדשים , בין אוגוסט לדצמבר , 1852 היה מירזא חסין עלי נורי בבית הסוהר כשעונש מאסר עולם תלוי ועומד נגדו . בהיותו בבית האסורים הוא זכה לכמה וכמה חוויות מיסטיות , ובתוכן לחוויית התגלות שבה הוא הוקדש לנבואה . לפי עדותו נתגלתה לו בתולת גן העדן ( חוךיד (! וגילתה לו את סוד מהותו . רגע ההתגלות הוא הרגע החשוב ביותר אצל כל נביא , מפני שמאותה שעה ואילך הוא הופך מסתם אדם לנושא הדיבר האלוהי . במקרה של בהאא אללאה , התגלות זו שכנעה אותו שהוא ההתגלות האלוהית ( ט'הור קרי : זהיר ) עצמה . על כן מן הראוי להביא את תיאור ההתגלות הזאת בלשונו מתוך חיבורו הנקרא "פרשת ההיכל" ( סירת אלהיכל : ( " שעה שהייתי משוקע כולי ב...
אל הספר