פרק ד הרקע - המשיחיות השיעית השיעה נולדה אל תוך האסלאם כתנועה דתית בעלת ייחוד מיסטי כבר בשלבים הראשונים של התפתחותו . האסלאם הסוני , בהדגישו את סופיות הנבואה , גיבש את עצמו סביב הקראן , המסורת הנבואית וההלכה . אף כי במשך הדורות נעשו ניסיונות של מלומדים ומיסטיקנים לתור אחר דרכים חדשות בעולם הסוד , ואפילו לטעון להתגלות , היו אלה יוצאי הדופן , אשר האסלאם הסוני הממוסד הביט עליהם בעין רעה במקרה הטוב , ורדף אותם עד חורמה במקרה הרע . אפילו בתחום ההלכה הוטל סייג חשוב על חופש המחשבה בכך שנקבע ש"שערי האג'תהאד" ננעלו . כלומר , מרחב התמרון האינטלקטואלי שבו החידוש כתוצאה מהארה , בחינת מתת האל ליראיו , הוגבל , ואי אפשר היה לפרוץ את מסגרת עקרונות היסוד הנוקשים של מקורות הדיון ההלכתי . לא כן הוא הדבר בשיעה . זו ביססה את עצמה על העיקרון שאור הנבואה מעולם לא נפסק . אמנם הנביא סיים את תפקידו שהיה לשעתו , אולם כיוון שדברי האלוהים הם נצחיים ממילא צריך שיהיה קיום נצחי למי שמיישם אותם בעולם הבריאה . כך נולדה בשיעה תורת האמאמיות . האמאמים לא רק שהם נושאי האור הנבואי , אלא שהם בבחינת ישויות אלוהיות המנהיגות את...
אל הספר