פרק ג היסטוריה או אידיאל ? ההיסטוריונים שבין חוקרי הדתות , בבואם לעסוק בתופעה דתית כלשהי , מחפשים הם את "מקורותיה . " לפי תפיסה זו , כל יוצר דת הושפע בוודאי ממה שקדם לו . אין הכוונה להשפעה הטבעית של הסביבה החברתית , הדתית והתרבותית שבה הוא צמח ; לגבי זה אין ספק שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו במובן הרחב של הדברים . הכוונה היא לשיטת המחקר המחפשת את המקור הישיר שממנו שאב יוצר הדת את רעיונותיו ואת חזונו . כדי להבין את בעל החזון פורץ הדרך , צריך לחפש את המגמה שנוצרה על ידי קודמיו , את הכתבים שקרא או שנתוודע אליהם בדרך אחרת , את בתי המדרש שבהם שהה , ובקיצור - את "מוריו . " גישה זו מגמדת , ללא ספק , את מקוריות היצירה של מייסד הדת , את הכוח האדיר של אישיותו המיוחדת ואת העוצמה הפורצת מתוכו וסוחפת אחריה המונים המוכנים להקריב את נפשם למענו , המאמינים בו ללא ערר והמקבלים אותו כהתגלות אלוהית . יכול ספקן לומר שברוב המקרים מדובר על מתעתעים , רמאים וגונבי דעת , אשר הצליחו להוליך המונים שולל . בכאלה ההיסטוריה מלאה . בוודאי היו גם רבים אשר האמינו באמונה שלמה בחזונם וב"שליחות" שלהם , אך רובם לא סחפו המונים א...
אל הספר