בהשוואה בין קבוצות הגיל הנחנו שערכים דמוקרטיים יהיו נפוצים יותר בקרב הצעירים , שגדלו וחונכו בעידן הפוליטיקה החדשה , שהיו חשופים לרוחות דמוקרטיות שנשבו מן המערב וייחסו חשיבות רבה לפרט ולמאווייו . מה שאין כן אצל עמיתיהם הבוגרים , שגדלו בסביבה שדפוסי החשיבה שלה היו מבוססים על גיוס , על התמסרות לצורכי הכלל ועל סגידה למדינה . כמצופה , יותר צעירים ממבוגרים חלקו על ההנחה שלמדינה יש עדיפות על צורכי הפרט . הצעירים הם גם חסידים נלהבים של הזכות להפגין , אפילו בשעת חירום ( וכפי שצוין לעיל , גם מיישמים עמדה זו על ידי השתתפות רבה יותר בהפגנות . ( בכל יתר הנושאים נראה שעמדותיהם של הבוגרים נוטות לכיוון הדמוקרטי יותר מעמדותיהם של הצעירים . על סמך הממצאים החלקיים האלה אפשר להסיק ( בזהירות הראויה ) שמי שגדלו והתבגרו בעידן הפוליטיקה החדשה לא הפנימו בהכרח את ערכיה הקלאסיים . הדברים אמורים בעיקר בשתי סוגיות . הזכות לפעול באופוזיציה בעת חירום וזכותן של כל המפלגות המיוצגות בכנסת להיות חברות בקואליציה . בעמדות האלה יש הפרש ניכר בין הצעירים לבוגרים , ולבוגרים עמדות דמוקרטיות יותר . מיסוד מיסוד הוא תריס בפני קיצ...
אל הספר