פרק ראשון : קווי המתאר של חברה אזרחית דמוקרטית מיישבים סכסוכים ואינטרסים נוגדים , איך מארגנים את העוצמה והסמכות , איך בני אדם צריכים להתנהג איש כלפי רעהו בזירה הציבורית ... ומה יהיו גבולותיה" . ( Migdai , 2001 ) הגבולות , במובן זה , אינם רק טריטוריאליים , אלא חברתיים וערכיים , וקובעים את מסגרת הזכויות והחובות . זוהי אזרחות שאיננה מדירה , שאיננה מפלה או מפקיעה זכויות , שכלליה מוכתבים על ידי עקרונות הדמוקרטיה שמקורם במשולש הקלאסי של המהפכה הצרפתית : חירות , שוויון ואחווה . למונח חברה אז רחית יש שורשים עמוקים בהגות המדינית שמגיעים עד תקופת יוון ורומא הקלאסית . בעת ההיא ראו בחברה האזרחית חלק מהמדינה , שהיתה , על פי אריסטו " , ישות הישויות . " תכליתו של כל אדם , לדברי אריסטו , היא להיות אזרח , כלומר להיות אדם פוליטי . ההגשמה האישית היתה אפשרית רק בתחום הציבורי , וגם לפעולות שהיו מנותקות לכאורה מהמדינה נודעה משמעות פוליטית . ברומא העתיקה , לדוגמה , אפילו הולדת ילדים היתה הגשמה של חובה אזרחית . שליטת הכנסייה והאחדת כל המוסדות החברתיים תחת דגלה דחקו לשוליים את הדיון בחברה האזרחית , אבל עם תחיל...
אל הספר