דרכו של אהרן אפלפלד אל הקובץ 'עשן' א . גישושי בוסר : שירים ומסות ספרו הראשון של אהרן אפלפלד ' , עשן , ' הופיע במרץ 1962 בהוצאת 'עכשיו' וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת ביותר . כעשרים רשימות ביקורת וראיונות עם המחבר פורסמו עם הופעת הספר ' , ומצטיירת מהן הערכה עמוקה לסגולותיהם התימטיות והפואטיות של שנים עשר סיפורי הקובץ . הערכה זו הייתה מוסכמת על מבקרים ותיקים וצעירים , ובדבריהם נקבעו הבחנות היסוד באשר ליצירת אפלפלד המלוות אותה עד היום . כל המבקרים ציינו לשבח , איש איש בדרכו , תכונה בסיסית אחת של הסיפורים שבה גלום עיקר הערך האמנותי שלהם . הכוונה למתח או לפער שבין פני השטח הסיפוריים המאופקים לבין מה שרוחש תחתיהם . מתח זה בא לידי ביטוי בכל הרמות וההיבטים של הטקסט . מבחינה תימטית מדובר תמיד , כפי שהיטיבה לנסח עדה צמח , באנשים שחייהם עומדים בצלה של חוויית יסוד אחת מן העבר : דבר נורא נפל בחייהם קודם שהמספר פותח בסיפור קורותיהם . ואותו מאורע אין הוא מציין שמו ואינו מעלה מראהו בשום אחד מן הסיפורים . אלא שזה האיום והנורא , שכאילו חלף והיה לעבר , ההווה אינו נקי ממנו ; האנשים גוררים אותו אחריהם והוא קבו...
אל הספר