אפרים קישון - הומוריסט כסופר מתוסכל ימי העצמאות . השעות הארוכות שבין צליית הבשרים , חידון התנ"ך וטקסי פרס ישראל היו מאז ומתמיד שעות אתגר לעורכי התכניות של הרדיו והטלוויזיה : במה עוד ניתן לפרנס את הקהל המתרווח בבית , עייף מאירועי אמש ומן הפיקניקים של הבוקר ומצפה לבידור "חיובי" מקורי ? שנים רבות נמצאה מתכונת בדוקה לבידור כזה : אחד מסרטיו של אפרים קישון . מה התאים לאווירת יום העצמאות יותר מאשר "סאלח שבתי " , " ארבינקה , " " השוטר אזולאי" או "תעלת בלאומילך" ? כל אחד מהם משעשע , רווי הומור , ביקורתי ועם זאת נאמן כל כך לישראל . בדיקה סטטיסטית אמנם לא נעשתה , אך מתקבל הרושם שבעשור השישי למדינה , ואולי אף לפני כן , נתמעטה והלכה חשיפת יצירותיו של קישון לציבור הישראלי , ולא רק בימי העצמאות . לקהל הצופים והמאזינים קמו יוצרים חביבים חדשים . שוחרי הבידור צוחקים למשמע הומור שונה מזה שחידש קישון בשעתו . דומה כי מתבקשת מסקנה , שהייתה בוודאי מצערת את העולה מהונגריה בשנת , 1949 שכבש בסערה את ציבור הקוראים בישראל ואף בארצות הדוברות גרמנית באירופה . יצירותיו של קישון איבדו מטעמן ולא התקבעו בקלסיקה הישראלי...
אל הספר