ד

ד( 1966-1962 ) 1962 28 . 1 . 62 העתקתי היום את השירים ותיקנתי קצת . למחרת הכתיבה באמת "התרחש דבר מה . " היה נורא . ייאוש כזה לא תקפני מזה שנים . אני בכיתי חצי יום בלי הפסק , בקול , לפעמים עד יללה . תירוצים היו לי , ונראו כלא תירוצים . אינני יודעת , אולי הייתה בהם אמת . אינני יודעת . אח"כ בא השקט שכולו שיממון . החיים נעשו "נורמליים" בהדגשת הצד של מילוי חובה תוך כפייה , ויתר הזמן ברובו - ריק . לבסוף נכנסתי , באמת , למסלול . חייתי , קראתי , כתבתי ( מאמרים ורשימות . ( החילותי להתפייס , ומתוך הפיוס כמעט והגעתי חזרה אל עצמי . ביום א' שעבר חזרתי מרבקה [ גווילי . [ מצאתי את Canzoniere [ קובץ השירים מאת פרנצ'סקו פטררקה ( איטלקית . [( כתבתי מכתב . רצדיב בלי ליווי של ייסורים ( בינתיים . ( אני מקווה שיחלוף . עכ"פ עכשיו יש דברים המהנים אותי . לאמיתו של דבר גם יכולת זו שלי לחלום חלומות בידיעה ברורה שאין להם כל סיכוי להתגשם אפילו לשליש ולרביע . אני אומרת - וכי למה לא ?  אל הספר