8 ליהודי אין זנב בערפל הכבד כמעט ולא מצאתי את הכפר . היה לילה לבן וסמיך , ועננים נמוכים התאבכו לפני המכונית . חיפשתי את הבית , אבל הערפל תיעתע אותי אל הסימטאות הלא נכונות , גילגל אותי בשבילי העפר . אחר כך חדלתי להיאבק , והנחתי לעצמי לנסוע בזחילה בתוך הכפר , ואז , לראשונה , יכול הייתי לחוש איך משהו רך ומשוחרר מתהווה למולי , אולי בגלל הענן שרבץ על הכפר , אולי בגלל השקט והשעה המאוחרת , ומכל מקום , האוויר היה מטוהר לפתע לגמרי מן הדבר המכונה בזעף "הסכסוך , " מן הרעל של העובדות והפרשנויות והאיבה והמישקעים . הערבים היו שרויים לבדם , אני הייתי רק מציץ בלתי מורגש , והם היו בלעדינו . מבין קרעי הערפל ראיתי אשה יוצאת אל פתח דלת ביתה , מנגבת את טיפות הגשם במגב ; מוכר מטאטאים הלך כפוף , חוזר אל ביתו לאחר עמל היום , בקרן רחוב האירו פנסי המכונית את מסתריה החמים , המוצנעים , של חנות מכולת קטנה , ושני גברים ישבו בה ושיחקו שש בש . כבר היתה השעה עשר בלילה , כשמצאתי עצמי ליד ביתו הגדול של טאהר . טאהר איננו שמו האמיתי . הוא ביקש שאקרא לו בשם בדוי , משום שהאנשים כאן עדיין לא מוכנים לשמוע את דיעותיו " . פה רו...
אל הספר