מכבסת - מלים מדינה במבוכה משכזבת לעצמה אוצרימלים חדש . ישראל אינה המדינה הראשונה שעשתה זאת . אך למי שהשפה חשובה בעיניו , קשה ומקומם הדבר לחזות בהשתתתה האיטית . לאט לאט מתפתח פה זן חדש של מלים מגוייסות , בוגדניות , מלים שאיבדו את משמעותן המקורית , מלים שאינן מתארות מציאות אלא משתדלות להסתיר אותה . בעיני , הדיוק המילולי הוא ( ובמצב שכזה במיוחד , ( כמו פעולת טיהור של שטח ממוקש , והמלים חייבות להיות כדגלי סימון על כל מוקש שנחשף מן ההסוואה שלו : אין הן מנטרלות את הנפצים , אך הן מודיעות על הימצאם שם , וחושפות אותם בשמם האמיתי . מלים כזבניות הן חול על המוקשים . חול בעינינו . כך , בתהליך איטי ובלתי מורגש , מאבדות המלים את משמעותן הראשונית , ואם אין מלים המתארות בדיוק את המציאות , נוצרת בבלי משים מציאות שאין לתארה . מציאות פראית וכאוטית , שאינה מוכנעת למלים , ועל כן לא להיגיון , לא לדיווח , לא להבנה , לא למוסר , גם לא ליצירה . כבר נכתב רבות על הלשון הנקוטה בדיווחים על המתרחש באיזורים הכבושים : זו , על-פי רוב , לשון "נקיה" ( עמום אילון מכנה אותה : " מכבסת מלים , " שתפקידה "להלבין" את השרצים , ( ...
אל הספר