רפרטואר לקסיקלי וספרותי נראה שהשילוב בין פורנוגרפיה וצבריות חצופה עומד בשורש ההצלחה של הדגם החדש . אולם בניגוד לחדשנות שבפורנוגרפיה "צברית , " הרפרטואר המיני של בן אמוץ , הן בתחום הלקסיקון והן בתחום הייצוג הספרותי , אינו נועז כפי שניתן לצפות . המילים המפורשות המופיעות בזיונים זה לא הכל מעטות למדי : זיונים , דפיקה , שדיים , פטמות זקורות , תחת , גמרתי , אורגזמה , ביאה , אביונה , אוננות , פין , פות — באלה מתמצה כמעט כל הרפרטואר הלקסיקלי , והן לא מרעישות בחידושן בסוף שנות השבעים . בן אמוץ נזהר לא להשתמש ברפרטואר ישן מן המקורות היהודיים , ועושה בו בעיקר שימוש פרודי ( זרמת סוסים , ( כמו במקרה של הבחורה שאינה מתגרה אלא כשהוא מדבר בנוסח המורשת הלשונית הקדומה . אינוונטר המשגלים אינו אחיד . לעתים הוא עברי ובן אמוצי ולעתים הוא מתנהג כחיקוי מובהק לרומן הזעיר . במקרה הראשון השפה זורמת ועדכנית , בלי צרימות . במקרה השני נראה שהיא נסמכת על הרפרטואר המוכר של חוברות הפורנו : היא רצופה מטפורות , קלישאיות ברובן , במקום מילים מפורשות . פתאום מופיעות מילים מיושנות הנראות לא שייכות לסגנון הכללי , כגון 'חלצי ...
אל הספר