מסלולי התקבלות

מסלולי התקבלות החרם על הספרים יצר סקרנות וביקוש . הספרים היו קיימים בחלל התרבותי עוד לפני שקראו אותם . הוצאות הספרים היו מודעות לכך , כמובן , ולא רצו לוותר על הגימיק השיווקי הזה . המשפטים חייבו את המו"לים לחפש לגיטימציה להוצאת הספרים כספרות טובה , למרות עיסוקם במין . מאמצים אלה שככו במידה רבה לאחר שהספרים זכו במעמד החדש בספרות היעד , אם כי גם המו"לים המרכזיים חזרו ואזכרו את השערורייה הרחוקה . במילים אחרות , האמביוולנטיות שלוותה לפרסומם הראשוני של הספרים המוחרמים הפכה לחלק מתבנית השיווק שלהם , עד כדי כך שהספרות הקלוקלת החלה לחקות את סממני הסנסציה לגיטימציה , כפי שיראה הדיון בהמשך . גם בדיקת מעמדם של המתרגמים בשלבים שלפני מתן הלגיטימציה ואחריו משקפת את מעמדם של הטקסטים . מצד אחר , מעקב אחר מסלול התקדמותם של כמה מהמתרגמים שהחלו לעבוד בספרות השולית מצביעה במקרים רבים על מסלול עלייה דומה : בשנות השישים הם החלו את עבודתם בשוליים בספרי כיס , ולאחר מכן "עלו" לספרות יפה ואף התקבלו כסופרים בזכות עצמם . הנה תיאור וניתוח מסלולי ההתקבלות של כמה מקרי מבחן , על הדיאלקטיקה האופיינית המלווה אותם .  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין