פוריטניות וטאבו למרות התעלמות המערכת הספרותית , הרומן הזעיר הפורנוגרפי נעשה חלק מהחיים בארץ ישראל . בתסכית הרדיו הפופולרי "משפחת שמחוך , ששודר בגלי צה"ל בתחילת שנות השישים , מופיע פרק הנקרא "מכת הסטאלגים" ובו השיחה הבאה ( בן אפרים -. ( 16-15 , 1963 שמחון : מה את קוראת שם מתחת לשולחן בזמן האוכל ? נאווה : ספר . שמחון : גם אני רואה שזה ספר ולא המגילות הגנוזות . איזה ספר ? נאווה : מה זה חשוב . אני כבר מפסיקה . שמחון : רגע , רגע , תראי בבקשה את הספר . איות ציור . גוועלד ! סטלג ) ! 340 קורא בספר ) "היא עמדה מולו עם הפרגול כששדיה חשופים . " אני רוצה לדעת מי נתן לך את הספר הזה ? נאווה : ק ... ק ... קניתי אותו . שמחון : בכסף שלי ? בכסף שאני עובד וטורח להשיג אותו , את קונה שמלאג עם שדיים חשופות ? נאווה : אבל אבא , כולם קוראים את זה ! שמחון : זה לא מעניין אותי מה עושים כולם . כולם גם רוצחים , מציתים , מועלים , גנבים . אבל בבית שמחון זה לא יהיה . אני בניתי את הבית הראשון , סללתי כבישים ... נאווה וגבי : ייבשתי ביצות . אם הסטאלגים הגיעו לתסכית רדיו פופולרי וסאטירי , יש לשער שכבר היו נפוצים במידה כזא...
אל הספר