המרכז הפוריטני הנרטיב הציוני לפני קום המדינה ומיד אחריו דרש , כאמור , עיצוב תרבות חדשה , שבמרכזה דמות גברית של היהודי החדש , שהתגלגל בעברי ישראלי צבר חדש . הספרות , המקורית והמתורגמת כאחת , התגייסה למלא את חלקה בעיצוב דימויי ה"טוהר" הצברי . גם בשנות החמישים המאוחרות ובשנות השישים , כאשר הספרות המרכזית החלה להתנער מתפקידיה החינוכיים , היא המשיכה לטפל בלבטיו של הצבר ונשארה גברית ואליטיסטית באופייה ( שוורץ . ( 1995 אך טיבן של מערכות תרבותיות שהן נוטות להיות מרובדות , גם אם רבדים שלמים נדחקים אל השוליים . וגם בישראל התקיימו זרמים אחרים , לצד הזרם המרכזי . זרמים שלא קיבלו את הנרטיב השולט המשיכו להתקיים , משום שתרבות אינה יכולה להחליף באופן רצוף את כל רכיביה . לפחות עד שנות השבעים הם התקיימו בפריפריה , בנתק יחסי מן התרבות הרשמית . הם יכלו להתקיים בשוליים , משום ששם התקיימו מגזרים שלקובעי הטעם לא היתה שליטה מידית עליהם . אך הם גם תועלו לשוליים , במחשבה ששם ניתן יהיה להכחיש את קיומם , לנטרל אותם , לסלק אותם , או לפחות לסמן אותם כבלתי אטרקטיביים , ובו בזמן — לשלוט בשיח על המין . הפוריטניות של ...
אל הספר