א . דור תש"ח רבות נכתב , נאמר והושר על המיתולוגיזציה של הצבר "יפה הבלורית והתואר" בספרות הישראלית . יהודה עמיחי תמצת זאת היטב בדבריו בוועידת הסופרים ממאי : 1968 איך מצטייר אותו דור בארץ של מלחמת השחרור בעינינו כיום י בלוריות , שיזוף , עיניים בהירות , דני וגידי , נערות גאות , נער ונערה על מגש הכסף , אנטי גלותיים , אנו , אנו . הנה הם באים , ציפי הקשרית , חבורה שכזאת , הנה הם הנערים , ועד "הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה , ארוכה . " הכול נמצא כאן : הבלורית , המראה הבהיר , הנעורים , השמות , האנטי גלותיות וכמובן — הקורבן : זה שכבר הוקרב וזה הפוטנציאלי . כיוון שהנושא כבר נידון במחקרים רבים , מבחינה ספרותית , חברתית ואף מגדרית , אסתפק בשתי דוגמאות מרכזיות לדיון בייצוגי המיניות של הצבר , בייצוגי הדיכוטומיה צבר מול אחר , וב"איום" הטמון בה . אתרכז בנוסחה צבר = טוהר , אחר = מיניות , שבה טוהר ומיניות הם מונחים מנוגדים , ולאחר מכן אתאר את "התממשות" איום המיניות כפי שהיא מצטיירת בספרות המאוחרת יותר . ימי צקלג לס' יזהר 1958 ,
אל הספר