הלאומיות : תנועה גברית האתוס הציוני היה בראש ובראשונה עניין לגברים . נשים הודרו ממנו , בלא קשר לחלקן האמיתי במאבק החלוצים . בהעמידה את הגבריות כיעד לריפוי החולי היהודי , לא היתה הציונות שונה מתנועות לאומיות אירופיות אחרות שהפכו את הגוף הגברי לסמל האומה המתחדשת . עוד בתחילת המאה העשרים התפשטו בגרמניה התיאוריות של פאפא יאן , אבי תרבות הגוף וההתעמלות הגרמנית , שסגרו לבריאות הגוף הגברי העירום ולחישולו בחיק הטבע . על רקע זה התפתחו אידיאולוגיות "פולקיסטיות" שונות , ויהודים ולא יהודים כאחד נהו אחר מנהיגים כריזמטיים גרמנים כמו המשורר שטפן גיאחץה , ( Stefan George ) שקשרו את תחיית הגרמאניות עם הארוס , אשר התפרש כאהבה מסורה בין גברים . ארוס , לתפיסתו של גיאורגה , הוא התגלמות היופי , היופי הגברי והגופני . תחיית התרבות , אשר תתרחש בתוך העילית , לא תיתכן ללא האמונה המשותפת בארוס , וכך יגולם בה היופי הגופני והרוחני . הנס בלוהר ( Hans Bliiher ) פיתח גם הוא תיאוריות של חברה גברית אליטיסטית מאוחדת סביב אידיאולוגיה גרמאנית הומו ארוטית . רעיון הברית הגברית הוא , לתפיסתו , גרעין הולדתה של אומה . תנועות של...
אל הספר