ב " . צרת היהודים" ו"צרת היהדות" כדי להבין לעומק את הדרישות שנבעו מתוכניתו של אחד העם להתחיל את בניין המרכז הרוחני בארץ ישראל יש לחזור ולבחון את השיקולים שביסודה . התנגדותו לציונות המעשית ולציונות המדינית נבעה , כאמור , משיקולים מעשיים . אחרי פרסום מאמר שני בשם הראשון "לא זה הדרך " ! שבו השיב לביקורת שנמתחה על מאמרו הקודם , נסע אחד העם לארץ ישראל כדי לחקור מקרוב את אפשרויות ההתיישבות . המאמר שפרסם בשובו " , אמת מארץ ישראל , " ביסס את טענתו הראשונה : בארץ ישראל אין אפילו התחלות של כלכלה מודרנית ואין שום אפשרות לקלוט בה המוני יהודים בטווח הקצר . מאלפת העובדה שדווקא התמונה הקודרת שהביא כאמת מארץ ישראל היוותה את האתגר להיחלצות צעירי העלייה השנייה . האם הם ענו על ציפיותיו של אחד העם ? כן ולא . הם קיבלו את האתגר החלוצי אבל לא ויתרו על התקווה להגשים בארץ-ישראל את חלום מדינת היהודים של הרצל . אכן הם הבינו שמדובר בתהליך היסטורי ארוך טווח , ויש להתחיל בקטנות . ניתן ללמוד מכאן כי מעבר לשיקולים המעשיים של אחד העם היו לו סדרי עדיפויות ערכיים שהכריעו את הכף . כאמור , הוא לא נטה לאשליות בהערכת מצבו ה...
אל הספר