לאומיות חרדית אל מול הרפורמה — הרב צבי הירש קאלישר תנועת חיבת ציון הדתית , שמייסדיה נחשבים ל"מבשרי הציונות , " הנצה בגרמניה על רקע מאבק האורתודוקסיה החרדית נגד הרפורמה . ההקשר הפולמוסי בולט לעין . אחד מן התיקונים העיקריים שהרפורמה דרשה לשם היענות לתנאי ההתאזרחות במדינה הלאומית המודרנית היה הוויתור על כל סימן של לאומיות יהודית נבדלת . מה היו סימני הלאומיות היהודית בגלות - ? הזיקה לארץ ישראל ולירושלים כארץ המולדת העתיקה שהעם הגולה לא ויתר עליה , ותקוות הגאולה ב"אחרית הימים , " שתתבטא בתחיית הממלכתיות היהודית , בבניין המקדש בירושלים ובחידוש עבודת הקורבנות בתוכו . כל התקוות הללו קיבלו ביטוי בולט בסידור התפילה המסורתי . הרפורמה דרשה , אפוא , להוציאן ממנו . היהודים יצהירו על ידי כך על נאמנותם החד משמעית למדינות הלאומיות שבתוכן יקבלו אזרחות . טבעי כי התגובה החרדית , שסירבה לאמנציפציה והתעקשה לראות את ישיבת היהודים מחוץ לארץ ישראל כגלות , תתבטא בהידוק הזיקה הרגשית דתית לציון ובחיזוק האמונה המשיחית בשיבת ציון - הארץ היחידה שבה יכולה לקום ממלכתיות יהודית ובה בלבד יוכלו היהודים לראות את עצמם כאזר...
אל הספר