פרק רביעי תורה מן השמים והאידיאליזם הביקורתי של קאנט גם היא מבטאת הימשכות פנימית אל הפיתוי המסוכן שאותו היא מדכאת על ידי הסתגרות והדיפה עוינת . מצד שני יש לתת את הדעת על כך שעל רקע אופיה האישי של הבחירה בין האלטרנטיבות עשויה היתה להתפתח עמדה אורתודוקסית גם כמחשבה מתקנת , או כחזרה בתשובה , בלבם של יחידים שהחליטו למרוד ונתקלו בהתנגדות החברה הגרמנית . התערערות הרגשת הוודאות הראשונה בנכונות הדרך שבחרו בה , המבוכה והספקות המציקים עוררו כמיהה אל הוודאות הדתית התמימה שנזנחה , עד כדי מאמץ לשקם בכלי החשיבה של התרבות החדשה שכבר נרכשו ונעשו חלק מן הזהות העצמית את האמונה באמת המוחלטת שבתורה שמקורה בהתגלות אלוהית . כמישור התנועתי המאורגן התבטאו כל הלבטים האישיים הללו בהתפלגות בין שני סוגי אורתודוקסיה יהודית שקמו זו בצד זו והתנגשו זו בזו : האורתודוקסיה החרדית והאורתודוקסיה המודרנית . האורתודוקסיה החרדית החליטה על דחייה גורפת של האמנציפציה ועל הדיפה מוחלטת של התרבות החיצונית המחדשת , ואילו האורתודוקסיה המודרנית חשבה לבצר את האמונה בתורה מן השמים כדי לפתוח פתחים למסרים החיוביים של התרבות החדשה . שתי ה...
אל הספר