פרק שנים עשר : תיקון פגמה של גלות - העם והארץ - והתורה ( על חג השבועות ) חג השברעות מביע את שאיפת העם להתנחל בארצו ולהחזיק בה , ככל עם היושב על אדמתו . עם זאת , ההתנחלות והאחיזה בארץ היא קיום של הבטחה שיש עליה תנאי . הארץ הובטחה לעם בתורה , וקיום מצוות התורה הקשורות בארץ הוא התנאי לישיבת העם בשלום וברוחה בארצו . חג השבועות כפי שאנו מצווים לחוג אותו על פי התורה שבכתב , וביחוד על פי ספר דברים , מביע את חויית העם היושב בארצו בתוך מסגרת רעיונית זו . אולם במסורת החג שנתגבשה בתורה שבעל פה , כמדרש חז"ל על הכתובים , הרי חג השבועות הוא "זמן מתן תורה , " והבדל זה בין דמות החג במקרא לדמות החג שנתגבשה במסורת המאוחרת מבטא את המתיחות , שכבר עמדנו עליה כמה פעמים , בין היעוד האידיאלי של העם לבין מצבו ההיסטורי בדרכו הארוכה מן הגלות אל המולדת , מן המולדת אל הגלות , ושוב - מן הגלות אל המולדת .
אל הספר