פרקשביעי : בין "קידוש השם" ל"מי אדוןלנו " ? ( גלגוליו הרעיוניים של חג החנוכה ) ג החנוכה מעיד , שלמרות הנטיה השמרנית האופיינית בדרך כלל לתרבות דתית , לוח השנה היהודי נשאר פתוח לקליטת מאורעות מבטאי מפנה בקורות העם , וחגיו לא רק שצברו במרוצת הדורות תכנים וצורות , אלא לפעמים גילגלו תכנים בתכנים אחרים ואפילו נוגדים . לא כל מאורע בעל משמעות לאומית הטביע רושם קיים בלוח . אולם אם נתברר בדיעבד שמאורע מסוים ציין תפנית ניכרת בתנאי היסוד של הקיום הלאומי ובהבנה הכוללת של מצב העם מבחינת יחסו לסביבתו ומבחינת יחסו לאלוהיו , הוא נקבע בלוח . כך מאורעות של ישועה וקוממיות , וכך מאורעות של חורבן . לימים חלו תמורות בפירוש שנתקבל בעם לגבי משמעותם של המאורעות הללו , והשינוי בא על ביטויו בדרכי עיצוב הזכרון . בתקופה שבין שיבת ציון ואחרית ימי הבית השני נקבעו גם ימי זכרון לחורבן , שאירע פעמים , וגם ימי זכרון לישועה שהיתה לעם במסיבות החדשות של גורלו . חנוכה ופורים הם שני החגים החדשים שאין להם יסוד בתורה , והם מעידים במישרין על רקעם ההיסטורי , האחד - הוא פורים - על ההתנסות במציאות של הגולה , והשני - הוא חנוכה - על ...
אל הספר