פרק תשיעי מנח עד השבת

פרק תשיעי מנח עד השבת ומה נפלא ונעלה ספור הבריאה הרשום בכתבי קדשנו ואין ערך ויחס ושיוי בינו ובין ספורי הבריאה אשר כתבו כל העמים הקדמונים כמו ההורים , המצרים , הכשרים והיונים , כי סיפוריהם מלאים הבל ורעות רוח . דוד כהנא , מסרת סייג למקרא , עמ' 115 בפרק הזה תידון התגובה היהודית לארבע מקבילות מרכזיות , שדליטש ראה בהן ראיות מכריעות לתלותו של התנ"ך ( כלומר , החומש ) בתרבות המסופוטמית : שם האלוהות , סיפור המבול , מוסד השבת וחוקי משה . באמצעות ארבעת הנושאים האלה נתאר את טקטיקות התגובה של היהודים שנטלו חלק בפולמוס בבל והתנ"ך . כאמור , לא רק דליטש סבר שקיים דימיון בין שתי התרבויות בארבעת העניינים האלה ובאחרים . 11 שם האלוהות והאל האחד טענת דליטש , שלפיה השמות "אל" ו"יהוה" מופיעים בתעודות מבבל בשמותיו של אל אחד ויחיד , נדחתה על ידי רוב המגיבים . דעתם היתה , שדליטש הציג לכל היותר כמה לוחות שבורים , שעליהם חקוקים , לדבריו , השמות יהוה אילו , יאום אילו , ( Ja-ah-ve ilu , Ja hu-um-ilu , Jhw ) ועל יסוד הממצא הזה הזדרז לטעון , שמקורו של שם האל הישראלי "יהוה" הוא בבלי . אופרט דחה את טענתו של דליטש וקבע...  אל הספר