סיכום שנת 1948 המיטה סבל רב על הפליטים . מאות מהם , ואולי אלפים , מתו במקומות גלותם . קליטתם הראשונית במדינות ערב ובישובים הערביים בארץ ישראל ( ביהודה , בשומרון ובעזה , ( שם חנו צבאות עיראק , עבר הירדן ומצרים , לא היתה קליטה של ממש והתאפיינה באי סדר ובהעדר דאגה לטווח ארוך . רובם נמלטו ממקומות ישובם באביב ובקיץ , 1948 בעונות של מזג אוויר נוח , ולכן לא נזקקו בדחיפות לשיכון קבע הולם ועמיד בפני הגשם . בינתיים יכלו להתקיים בדרך כלשהי בכרמי זיתים ובמערות , בגנים פרטיים , בבניינים לא גמורים ובמוסכים , בלי לסבול יתר על המידה מפגעי מזג האוויר . גם כאשר נקפו החודשים והחורף עמד בשער , עדיין האמינו רוב הפליטים , וכמוהם מנהיגיהם הפלסטינים ומנהיגי ערב , כי עניין להם עם תופעה בת חלוף , וכי בקרוב יוכלו הפליטים לשוב אל בתיהם , אם בעקבות צבאות ערב המנצחים ואם בזכות לחצים בינלאומיים שיופעלו על ישראל . רק מעטים מביניהם הגו באפשרות של אי חזרה , או היו מסוגלים לתת את הדעת על האמצעים שיש לנקוט , אם וכאשר תהפוך ישיבת הארעי לישיבה של קבע . ואחרון אחרון : מדינות ערב , שעל פי קנה מידה מערבי סבלו מעוני , משחיתות...
אל הספר