סיכום מן הנאמר לעיל יוצא , שהגל העיקרי של יציאת הערבים , שהקיף 200 , 000 עד 300 , 000 פליטים , לא היה פרי של מדיניות כללית ומתוכננת מראש מצד ראשי הישוב . הנטישה ההמונית הערבית בחודשים אפריל ומאי הפתיעה את הנהגת הישוב , לרבות את מחברי " תכנית ד' . " עם זאת הבינו עד מהרה , כי מבחינתם זוהי תופעה חיובית ומן הראוי לנצלה לטובת היהודים , כפי שאמר גלילי ב 11 במאי : עד ה 15 במאי ולאחר ה 15 במאי יהיה עלינו להוסיף להגשים את תכנית הפעולות הצבאיות [ תכנית דץ שהוכנה מזמן , אשר לא לקחה בחשבון את השברון והמנוסה של ישובים ערביים - בעקבות התבוסה בחיפה ( ... ) [ אבל ] שברון זה מקל עלינו את משימותינו . כבר בחודשים מרס ואפריל , כאשר הישוב היהודי ספג מהלומות כבדות במערכה על הכבישים וצפה בחרדה לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב הסדירים , ניכרה אצל מנהיגיו ואצל ראשי ה"הגנה" תמורה של ממש בהתייחסותם לאוכלוסייה הערבית האזרחית . הדים מסוימים לגישה החדשה אפשר למצוא בקווים המנחים של "תכנית ד' , " שנוסחו בראשית מרס . אלה קבעו כי יש הכרח מוחלט להשתלט על האזורים העורםיים של המדינה היהודית העתידה לקום , וכי אין דרך יע...
אל הספר