עמדת הערבים לגבי יציאת הפלסטינים בין דצמבר 1947 למרס 1948

והפגיעות להתקפות מצד היהודים . תושבי הכפר אל עיבידיה מדרום לים כינרת , על גדתו המערבית של הירדן , יצאו ב 3 במרס לאזור נצרת ( ייתכן ש"עצה ידידותית" מפי שכנים יהודים עזרה לתושבי עובידיה לצאת לדרכם . ( סיבות דומות הניעו חלק ניכר מתושבי הכפר העיירה צ 8 ח , לחופה הדרומי של הכינרת , ובמיוחד את העשירים שבהם , לפנות את ישובם בחודשי המלחמה הראשונים . הישוב נעזב כליל בסוף אפריל . בדרום הארץ היתה בחודש מרס מנוסה של בדווים ובדווים למחצה מריכוזיהם בסביבת צינור המים לישובי הנגב היהודים המבודדים - בעקבות התקפה של יחידות פלמ"ח , שבאה כתגמול לפיצוץ הצינור על ידי ערבים . עמדת הערבים לגבי יציאת הפלסטינים בין דצמבר 1947 למרס 1948 תגובת הערבים לשלב הראשון של יציאת הפלסטינים בין דצמבר 1947 למרס 1948 היתה מבולבלת ונעדרת תיאום . בכך שיקפה את הבלבול וחוסר התיאום ששררו בחודשי המלחמה הראשונים בין מדינות ערב לבין עצמן , ביניהן ובין הוועד הערבי העליון , בין הוועד הערבי העליון ובין הוועדות הלאומיות בישובים השונים ויחידות המתנדבים מארצות ערב השכנות ובין הוועדות הלאומיות לקבוצות הלא סדירים ואנשי המיליציות בכל ישוב ...  אל הספר
עם עובד