אבו דיס , אל עזריר ) , ביתניו ( . ובית סחור שבעיבורי העיר . בשבועות שלאחר מכן התפנו משפחות ערביות נוספות מקטמון , משכונות ה"תפר" ומפרברים כפריים שונים של ירושלים . ירושלים המערבית היתד , עתה יהודית כל כולה , ואילו חלקיה המזרחיים של העיר , הערביים , התרוקנו מחלק מתושביהם . תחילת היציאה של האוכלוסייה הערבית הכפרית בין דצמבר 1947 למרס 1948 המנוסה הערבית מן האזורים הכפריים התחילה בקילוח דק , ממספר מצומצם של כפרים , בדצמבר . 1947 במשך החודשים ינואר ופברואר 1948 התייצב קילוח זה ונעשה להגירה רצוסה , אם כי עדיין קטנה בהיקפה , ובמרס הגיע לכדי יציאה המונית מאזורים מסוימים של הארץ . ההגירה היתה בדרך כלל תוצאה ישירה של התקפות ופעולות תגמול מצד ה"הגנה" ( ופה ושם גם מצד האצ"ל , ( או שבאה מחמת הפחד מפני התקפות כאלה , ולכן התרחשה רק באזורים שנפגעו במישרין ממעשי האיבה או באזורים שהיו סמוכים לריכוזי אוכלוסייה יהודיים . כפרים אחדים הותקפו או כותרו על ידי יחידות של ה"הגנה" ותושביהם גורשו , וכפרים אחרים התרוקנו מתושביהם עקב פעולות של האצ"ל שנועדו להפחידם . היו גם כפרים אחדים , מועטים שננטשו לחלוטין או חלק...
אל הספר