פרק חמישי ערעורים מבפנים 1936-1929 , מאורעות תרפ"ט נצטיירו בעיני בני התקופה כפרשת דרכים בין האמונה התמימה שהיתה בבסיס האתוס הדפנסיבי , שאפשר יהיה להקים את המאחז הציוני בארץ בטרם יתפרץ גל הלאומנות הערבית , להבשלת ההכרה , שלאמונה זו לא היה על מה לסמוך . בפרספקטיבה היסטורית , דומה שבני התקופה מיהרו להסיק את מסקנותיהם מן המאורעות , שכן תקופת הגידול המואץ , ובדרכי שלום , של היישוב היהודי בארץ ישראל , באה דווקא בשנות ה , 30 לאחר ששככו גלי ההלם של מאורעות תרפ"ט , והעיסוק האינטנסיבי ב"שאלה הערבית" בשנתיים הראשונות אחריהם רגע אף הוא . מבחינות רבות , אפשר לראות במאורעות תרפ"ט מעין אירוע מבודד , שלא הביא בסופו של דבר לשינויים מהותיים במדיניות הבריטית ואף לא במדיניות הציונית . באותה מידה הוא גם לא הביא לשינויים מהותיים בנושא דיוננו , הלא הוא ההתייחסות היהודית לשימוש בכוח . לאחר תקופה של מתח גבוה , שבה דעת הקהל היהודית הרבתה לעסוק בשאלה הערבית ובהשלכותיה השונות , הוסחה תשומת הלב לנושאים אחרים , בעיקר לעלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה ולקליטתה של העליה החמישית . העליה החמישית ( 1936-1932 ) הביאה לגיד...
אל הספר