פרק שלישי ראשיתו של האתוס הדפנסיבי, 1922-1918

פרק שלישי ראשיתו של האתוס הדפנסיבי , 1922-1918 מלחמת העולם הראשונה היתה בבחינת קו פרשת מים בתולדותיה של ארץ ישראל . מפרובינציה שכוחת אל בשולי האימפריה העות'מאנית היא הפכה למוקד של פעילות דיפלומטית , קולוני זטורית , ובסופו של דבר , לזירת המאבק של שתי תנועות לאומיות . שתי מעצמות גדולות , אנגליה וצרפת , ביקשו להתחלק בשללה של האימפריה העות'מאנית . בשנות מלחמת העולם הראשונה היתה ארץ ישראל לנושא של דיונים מדיניים רמי דרג , שבסופו של דבר , בדרך ארוכה ומפותלת , הביאו למכתבו המפורסם של הלורד בלפור אל הלורד רוטשילד , שנכנס להיסטוריה בשם " הצהרת בלפור . " שתי העובדות הקובעות לגבי עתידה של ארץ ישראל היו הצהרת בלפור וכיבוש ארץ ישראל על ידי אלנבי . הצהרת בלפור יצרה את המסגרת המדינית , שאיפשרה לתנועה הציונית להרחיב את המאחז שלה בארץ ישראל ולהביא במרוצת הזמן לשינוי ביחסי הכוחות בין יהודים וערבים בה . כיבוש הארץ בידי הבריטים הוא שאיפשר להוציא מן הכוח אל הפועל את האפשרויות שהיו גלומות בהצהרה . הצהרת בלפור סייעה לבריטניה להציג את שאיפתה לשלוט על ארץ ישראל כנובעת ממניעים מוסריים : לתת ליהודים , חסרי המול...  אל הספר
עם עובד