אחרית דבר בספר הזה סקרנו את הנהרות הביךלאומיים הגדולים במזרח התיכון , הנילוס , הפרת והחידקל , ואת הנהרות הבין לאומיים הקטנים יותר , הירדן ויובליו והאורונטס . בשל מצוקת המים מחפשות מדינות האזור מקורות מים חלופיים , ולכן כללנו בסקירה גם את נהר הליטני , שאמנם אינו בין לאומי אך יש לו היבט בין לאומי , וכן מי תהום בין לאומיים . דנו גם באפשרויות לייבא מים , להתפיל מים ולצאת למלחמה על מים , כנהוג באזור הזה מאז ומעולם . מן הסקירה עולים כמה קווים משותפים לנהרות הבין לאומיים במזרח התיכון , והם : זכויות היסטוריות של המדינות התחתיות : ניצול מי הנהרות במזרח התיכון הוא עתיק יומין . מדובר בערש הציוויליזציה האנושית - במצרים שבעמק הנילוס , ובארץ "בין הנהרות" מסופטומיה שבעמק הפרת והחידקל , ערש ממלכת שומר ואכד , מדי , בבל ואשור , והציוויליזציה הערבית . על הירדן ויובליו שגשגו בעבר יריחו וכרך , דן ואבל בית מעכה , העיר אדם וכנרות , ואחר כך פינות חמד של האימפריה הרומית . שם גם צמחה הנצרות . בנהר האורונטס השתמשו בעולם הקדמון , ובאפיקו קמו ופרחו הערים חמה , חומס , אנטיוכיה ואחרות . אוכלוסיית החלקים התחתיים של ה...
אל הספר