ד. נקודת ההשקה בין הידרולוגיה לפוליטיקה

האקווה המערבית ( ירקון תנינים ) מניבה בשנה 360-340 מיליון מ"ק , ומוצאה הטבעי הוא במעיינות ראש העין ונחל תנינים ( ב 2003 שאבו משם 281 . 3 מיליון מ"ק , ושנה קודם לכן 345 . 9 - מיליון מ"ק . ( כיום שואבים את המים משורה של בארות , פחות או יותר במקביל לקו הירוק שבשרון ודרומה לאזור עדולם . זהו מקור המים החשוב והאיכותי של ישראל , ורובו מיועד לתושבי גוש דן . האקווה מצויה במרחב הפלשתיני , אך השאיבה היא בסביבות הקו הירוק . האקווה השנייה היא המזרחית , שמעיינותיה הם עין גדי , עין פשחה , מעיינות יריחו , עוג'ה ( ואדי קלט ) ואחרים . היא מניבה בסך הכל כ 100 מיליון מ"ק מים , ורובה מצויה בתחומי הרשות הפלשתינית ובקעת הירדן ( בשנת 2003 שאבו משם רק 53 . 1 מיליון מ"ק . ( האקווה הצפונית ( שכם גלבוע או שכם ג'נין ) מניבה 140 מיליון מ"ק המנוצלים ברובם על ידי הפלשתינים במרחב שכם ג'נין הצפוף . אפשר להפריד את השאיבה מהאקוות מן הנעשה באגן הירדן , אבל באופן טבעי , מעיינות האקוות ובעיקר המזרחי והצפוני מתנקזים אל אגן הירדן ועל כן הופכים להיות חלק ממנו מעשית ומבחינת המשפט הבין לאומי . כאמור , מכיוון שהאקוות מצויות בשת...  אל הספר