ז . המערך הגאופוליטי באגן הנילוס שני מרכיבים עיקריים קובעים את המערך הגאופוליטי באגן הנילוס , ההסכמים הבין לאומיים לניהול משק המים באגן ומערכת היחסים המורכבת בין ארצות האגן . את אופיו של המערך קובעת הדומיננטיות של מצרים בכל הנוגע לניצול מי הנילוס , ההיסטוריה הקולוניאלית של ארצות האגן ואי היציבות הפוליטית במרבית הארצות האלה . הקולוניאליים . מצרים סבורה שיש לקיים את כל ההסכמים ככתבם וכלשונם בהסתמכה על החלטות ותקדימים בין לאומיים בעניין זה . מדינות העולם אכן סבורות כך , ובכנס שהתקיים בווינה ב 1978 הן נתנו תוקף להסכמים ולחוזים קולוניאליים בכל חלקי העולם וקבעו שהם מחייבים . ( Ahmed , 1990 : 229 ) אולם , מאחר שפירושם של ההסכמים הללו באגן הנילוס הוא שכל מדינות האגן משועבדות למצרים ולחקלאותה ( חוץ מסודן , שהגיעה להסכם נפרד עם מצרים , ( היתה גישתן של המדינות העיליות שונה . לטענתן , מאחר שהסכמים אלה מייצגים את התקופה הקולוניאלית , פג תוקפם . ואמנם , חודש אחרי שסודן הכריזה על עצמאותה 2 ) בפברואר ( 1956 הודיעה ממשלת אתיופיה שהיא שומרת לעצמה את הזכות להשתמש במימיה בתוך גבולותיה , ומאז חזרה על כך ב...
אל הספר