התחבורה העיקריות של מצרים , המתרכזות בעיקר בעריה הגדולות והנובעות ממחסור בתשתית — כבישים ומסילות ברזל . . 3 תחנת הכוח של המכר מטפקת למצרים השמל . ואולם , מסיבות טכניות ( החשש ליציבות הסכר ) ובשל ירידת מפלס המים באגם , לא כל 12 המחוללים פועלים , וכאמור , מצרים נזקקת גם לתחנות כוח תרמיות . חשמל מיוצר גם בתחנות הכוח שהוקמו בעקבות הקמת הסכר הגבוה - תחנות הכוח בסכר אסואן הישן , בסכר ההטיה איסנה ובסכר ההטיה נגע חמדי . עקב כך חוברו כפרי מצרים למערכת החשמל . החשמל שימש גם מנוף לתיעושה של מצרים , תיעוש שנועד ליצור מקומות עבודה למיליוני הפלאחים העוזבים את הכפרים ונוהרים אל הערים , אך מטרה זו לא הושגה אלא במידה חלקית , שכן ממדי התיעוש היו קטנים מאלה שחייב גידול האוכלוסייה . . 4 באגם נאצר מצויה דגה עשירה , ויבול הדיג השנתי בו מגיע לכ 15 אלף טונות . ואולם בשל ריחוקו הרב של האגם ממרכזי האוכלוסייה הסמוכים לקהיר יש צורך לאחסן את היבול במתקני קירור . התוצאה היא דיג יקר יותר מזה שבים התיכון ובאגמי הדלתה ; יתרה מזו , בשל המחסור במתקני קירור אי אפשר לנצל את פוטנציאל הדגה במלואו . . 5 אגם נאצר לא הפך לאתר...
אל הספר