הקדמה

הקדמה שלוש עשרה שנה חלפו מאז פרסום המהדורה הראשונה של הספר נהרות של אש . באותה עת היו בעולם הפוליטי והאקדמי תקוות , כי בעקבות נפילת ברית המועצות , ועידת מדריד 1990 והסכמי אוסלו 1993 יהפוך המזרח התיכון למזרח תיכון חדש . משנות ה 90 של המאה הקודמת עד היום ראו אור יותר מ 20 ספרים ומאות מאמרים שעניינם שיתוף פעולה אזורי בתחום המים . מאות סמינרים התקיימו ברחבי העולם בסוגיית חלוקת מים שווה בין עמים , מדינות ואזורים . נהרות של מילים נשפכו על שלום , על שיתוף פעולה אזורי ועל קץ הסכסוכים . בשנת 1999 פרסמתי ספר באנגלית שנשא אותו השם , ובו קבעתי בצורה חריגה , בוטה וברורה , כי כל האופטימיות הזו היא בלתי רלוונטית . אם תרצו , ציינתי שם , אין זה אלא אוסף עצום של ציפיות מצד אנשים שברגע של אופוריה ניצח לבם את מוחם . אין מזרח תיכון חדש ! לא היה מעולם באזור הזה שיתוף פעולה ולא יהיה בשנים הקרובות ! מדינות באזור הזה לא יוותרו על מים לטובת האחר . המעט שיכולתי להמליץ עליו היה אי אלו פתרונות סבירים והגיוניים בתוך המדינות עצמן . ספרי באנגלית זכה בשבחים בלתי רגילים , אדם גרפינקל , מומחה למזרח התיכון , אפילו קבע...  אל הספר