חלקם באו לשנים מספר . חלקם נטעו יתד וקנו בית . לעיתים אני רואה את עתידה של קריית שמונה כדבר שתלוי בגידול מספרם . אם עשרות רבות של משפחות מסוגן יאכלסו את הקריה , ואם אחדים מתוכם ישאו באחריות של תפקידים מרכזיים , אפשר שדברים רבים ישתנו לטובה . העולים מאתיופיה את האתיופים אפשר לבחון - אחרי ההשתאות וההתפעלות , ונוסף על ההיבטים האחרים - גם מנקודת המבט של הקהילה שבה יושבו . כיצד ואיך נתקבלו על ידי הקהילה ? מי קיבל את פניהם באהדה ומי דחה אותם ? מי רואה עצמו אחראי ובמה זה מתבטא ? מי היו המטפלים הרשמיים ומי המתנדבים ? מה היתה מערכת היחסים בין הגופים השונים ש"טיפלו" באתיופים ? ועוד שאלות רבות , מעניינות יותר ופחות , חשובות יותר ופחות . קליטת האתיופים מהווה דף מעניין בביוגרפיה של קריית שמונה , שהיא עיר המורכבת כולה מעולים " . וכי חסרים אנחנו בעיות חברתיות שמביאים אלינו את האתיופים " ? טוענת צעירה בת המקום . וצעירה אחרת : "סוף סוף הצלחנו לשנות את הדימוי השלילי שלנו , והאוכלוםיה האתיופית שוב תהפוך אותנו למקום מפגר " . " ... כשאנחנו באנו - רוטנת אשה מבוגרת שהגיעה לפני 30 שנה ממרוקו - שמו אותנו באוהל...
אל הספר