ברל , טבנקין ובן גוריון ויחסם למהפכת אוקטובר " אין לך תנועה אחת בעולם , שהמוני האדם , מיליונים , נשאו עיניהם אליה בכיסופים משיחיים , כמו למהפכה הרוסית ... האנשים לא עמ דו על טיבו של המשטר , אם הוא צודק ואם לא . אבל הרצון לראות את הכוח המפוצץ את החברה הישנה היה כביר כל כך , שהכל חפצו לקבל את הטוב ולא אבו לדעת את הרע . זאת היתה ההתחלה 1 / ' בקביעתו זו משנת , 1940 סיכם ברל כצנלםון את יחסה של תנועת העבודה הארצישראלית לחזיון המהפכה הסובייטית . דומה שלא היה אירוע מחוץ לגבולות ארץ-ישראל , אשר הסעיר , הפעים , ריגש ועורר סלידה כמו מהפכת אוקטובר . במשך יותר משלושים שנה היא היתה מקור להשראה ולדחייה , מוקד לחיקוי ולהסתייגות , ותמיד נושא לפולמוס ציבורי סוער . איש לא היה אדיש כלפיה . מרכזיותה של מהפכת אוקטובר במארג התרבותי והאידיאי של הישוב בולטת במיוחד כאשר מתמקדים דווקא בזרם המרכזי של תנועת העבודה הארצישראלית , שזיקתה לארץ המהפכה לא היתה לה בבחינת עיקר אמונה . נפתוליהם של ברל , בךגוריון וטבנקין , שלושת מנהיגיה של מפלגת "אחדות העבודה" משנות העשרים , ולימים מנהיגיה של מפא"י , עם מהפכת אוקטובר , מלמ...
אל הספר