תשל"ג 1973 ערכים או הוראות מעשיות ? ( הערות למאמרו של צוריאל א . " מה העבודה הזאת לנו ?") בקוראי את מאמרו של צוריאל א . " מה העבודה הזאת לנו ?"( עמודים נ ) .33 עמ' ( ) 36 ) נזכרתי בקטע אחד , הנמצא בספר השלישי ל'תולדות הדת והפילוסופיה בגרמניה' מאת היינריך היינה . היינה מסביר שם לקורא , בדרכו המיוחדת ובלשונו השנונה , שהפילוסוף ע . קנט " קטל את הא - ל " בספרו ' בקורת התבונה הצרופה', והוא ממשיך : " ... ולמפה הזקן ( משרתו של קנט ) עומד אצלו , עם המטריה מתחת לזרועו , צופה - משקיף עצוב , וזיעה קרה ודמעות ניגרות מפניו . והנה רגש הרחמים גובר אצל עמנואל קנט והוא מוכיח שהוא לא רק פילוסוף גדול , כי אם גם אדם טוב והוא מהרהר ואומר , חציו טוב - לב חציו אירוניה : למפה הזקן זקוק לא - ל , בלעדיו לא יוכל המסכן להיות מאושר , והרי מן הדין שהאדם יהא מאושר בעולמו - כך אומרת לנו התבונה המעשית - יהי כן , תערוב איפוא התבונה המעשית לקיום הא - ל". בעקבות שיקול דעת זה מבדיל קנט בין התבונה התיאורטית והתבונה המעשית ובאמצעותה של זאת , כמו במטה קסם , מחזיר הוא לחיים את גוויתו של הדיאיזם ( האמונה באלוקות ) , שהתבונה הת...
אל הספר